האולימפיאדה נחשבת לאירוע בין-לאומי אך בואו לא נשלה את עצמנו, מדובר בעיקר באירוע לאומי. השוודים מקווים לניצחון השוודים, הארמנים לניצחון הארמנים, ואף הישראלים עולזים וחוגגים בניצחון הישראלים.
המשחקים האולימפיים מייצגים את הרעיון של אחוות עמים, בלי לוותר על הזהות של כל עם ועם. התחרות אמורה להחליף את המלחמות של פעם, היא אמורה להתנהל בכבוד הדדי, ובכלל זה לחיצת יד של המנצח והמפסיד. אולם לעתים הרגשות הלאומיים גוברים על רוח ספורטיבית זו.
לאומיות, היא למעשה סוג של שותפות. ככל שבני קבוצת לאום מרגישים יותר בעלי רקע משותף, וככל שהדבר המאחד אותם מבוסם על מורשת ותרבות ייחודית להם, כך הם שותפים יותר לשמחת הניצחון של בן קהילתם. זו הסיבה שבמדינות שונות, ההישגים האולימפיים זוכים לכותרות בולטות בתקשורת. כך גם בישראל, הישגי הספורטאים באולימפיאדה הם מקור לגאווה לאומית.
בדיוק מאותה הסיבה, ככל שהאוכלוסייה אחידה יותר במדינה – כך האחווה ששוררת בין תושביה רבה יותר, אחד הביטויים לכך הוא למשל בשירותים חברתיים רבים שהממשלה מעניקה לכל תושב במדינה, וכן בקצבאות שמטרתן ליצור ביטחון חברתי כלכלי לכלל האוכלוסייה. את השירותים מממנים האזרחים בתשלום מסים גבוהים בידיעה שתשלומים אלה מיועדים עבור כל מי שמשתייך לקהילה זו שיש לה מכנה משותף גדול. לעומת זאת במדינות שבהן האוכלוסייה היא בעלת מכנה משותף קטן, לדעתי, יש פחות אחווה בין התושבים, ולרוב המיסוי נמוך.
מדינות לאום יכולות להיות שונות זו מזו למשל, במגוון הקבוצות שבהן. בעיניי, מדינה כמו מדינת ישראל שבה החברה מורכבת מקבוצות שונות שאינן מוותרות על זהותן הייחודית היא מדינה מעניינת ומאתגרת. עם זאת, אני מסכים עם החוקרים הטוענים כי גיוון בחברה הוא בעל ערך עד גבול מסוים, משום שחברה רב־גונית ורב־תרבותית, שבה כל אחת מן הקבוצות המשתייכות לה מעוניינת לשמר רק את ייחודה, עלולה להשיג את המטרה ההפוכה: פגיעה בסולידריות בין הקבוצות, ויצירת חשדנות וחוסר אמון גם בין דומים. האתגר של כל חברה מגוונת כמו החברה בישראל הוא חיזוק היציבות באמצעות יצירת מכנה משותף לכל הקבוצות שיאפשר להן חיים משותפים, בתוך מאבק כקיצוניים, המנסים להפוך זהות משותפת לשנאה או לאלימות.
(מעובד על פי ב' ד' ימיני, WNET, 15/8/16)
שים לב: בחלק הראשון של כל שאלה (הצגת מושג) עליך לענות על פי מה שלמדת, ולא על פי הקטע.בחלק השני של השאלה ענה על פי הקטע.
1. הצג את המושג לאומיות אתנית־תרבותית.
הסבר כיצד לאומיות אתנית־תרבותית באה לידי ביטוי בקטע.
2. הצג את הגישה החברתית־כלכלית הסוציאל-דמוקרטית.
הסבר כיצד גישה זו באה לידי ביטוי בקטע.
3. הצג את עקרון ההסכמיות.
הסבר על פי הקטע את טענת הכותב בנוגע לעיקרון זה.