היבט אתני-לאומי
חוק יסוד: מקרקעי ישראל (תש"כ 1960):
החוק קובע כי אדמות המדינה (הכוללות את אדמות קק"ל) ניתנות לחכירה בלבד ולא למכירה, כדי לשמור על אדמות הקק"ל שניקנו במהלך השנים בידי יהודים, למען פיתוח ההתיישבות היהודית.
(החוק ודרכי יישומו נתונים במחלוקת ציבורית ובשנים האחרונות חלו כמה שינויים בצורת יישומו).
חוק השבות
- חוק משנת 1950, הקובע שכל יהודי זכאי לעלות לארץ.
- החוק מאפשר גם לבני/בנות זוגם של יהודים, ילדיהם של יהודים ובני/בנות זוגם, ונכדיהם של יהודים ובני/בנות זוגם לעלות לארץ (אם כי הם לא נרשמים כיהודים).
- חוק זה נובע מתפיסת היסוד של מדינת ישראל – כמדינת הלאום של כל יהודי העולם, ולכן מקובל לראות בו חוק מבחין ולא חוק מפלה.
- במדינות רבות בעולם קיימת מדיניות הגירה המבוססת על עקרון שבות של בני הלאום.
חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל
- חוק זה קובע כי ירושלים היא בירת מדינת ישראל.
- חוק נוסף הוא חוק יום ירושלים שקובע כי "יום ירושלים" – היום בו שוחרר חלקה המזרחי של העיר מהירדנים במהלך מלחמת ששת הימים בתאריך כ"ח באייר – הוא חג לאומי.
היבט תרבותי
חוק חינוך ממלכתי
החוק מגדיר את היעדים של מערכת החינוך הממלכתי בישראל.
בין היעדים השונים (כמו חינוך לאהבת כל אדם, לנאמנות למדינה, לערכים דמוקרטיים, לדעת וליצירתיות) נמנים אהבת העם והארץ ולימוד מורשת ישראל והמסורת היהודית/ החוק מדגיש את חשיבות הנחלתה של התרבות היהודית בבתי הספר.
חוק יסודות המשפט (תש"מ 1980)
החוק מתייחס למקרים בהם אין חקיקה ראשית/ חקיקה שיפוטית אחרת לגבי המקרה הנדון.
החוק מנחה את בתי המשפט לפסוק על פי "עקרונות החרות הצדק והיושר שבמורשת ישראל" במקרים בהם אין חקיקה ראשית/ חקיקה שיפוטית אחרת המתייחסת למקרה.
חוק יום הזיכרון לשואה ולגבורה (תשי"ט 1959)
החוק קובע את יום כ"ז בניסן כיום הזיכרון לשואה ולגבורה.
החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם (תש"י 1950)
החוק קובע כללי ענישה ייחודיים (כולל עונש מוות) עפ"י פשעי הנאצים למרות שנעשו לפני הקמת המדינה ומחוץ לגבולותיה. הענישה מתייחסת לפשעים שנעשו נגד העם היהודי.
חוק השידור הציבורי
החוק כולל את יעדיו של השידור הציבורי בישראל, המונה ביניהם את טיפוח וקידום השפה העברית ומורשת ישראל.
היבט דתי
חוק שעות העבודה והמנוחה (1951, תוקן 1996)
החוק מגדיר את שעות העבודה וימי עבודה ומנוחה במשק. ליהודים נקבעה השבת כיום השבתון השבועי. ללא יהודים – בשישי, שבת או ראשון לפי בחירתם.
חוק איסור גידול חזיר (תשכ"ב, 1962)
החוק אוסר גידול חזיר באזורים יהודים או מוסלמיים. החוק אינו אוסר על אכילת חזיר או גידול חיות לא כשרות אחרות. האיסור על גידול חזיר נובע ממעמדו השלילי הסמלי וההיסטורי ביהדות.
חוק חג המצות [איסור חמץ] (תשמ"ו, 1986)
החוק אוסר על בעלי עסקים הצגת ומכירת חמץ ברשות הרבים באזורים יהודיים במהלך ימי הפסח. החוק אינו אוסר אכילת חמץ.
חוק בתי הדין הרבניים
החוק קובע שכל אזרחי ישראל מחויבים להתחתן ולהתגרש במסגרת בתי הדין של בני דתם, לכן נישואין וגירושין של יהודים בישראל ייערכו עפ"י דין תורה. עם זאת, המדינה מאפשרת נישואין אזרחיים לאזרחים חסרי דת החל מ-2010.
המרחב הציבורי
מעמד השפה העברית
העברית אמנם לא נקבעה בחוק מפורש, כשפה הרשמית של מדינת ישראל, וכך נותרה החקיקה מתקופת המנדט, המקנה לעברית ולערבית מעמד של שפות רשמיות (לאחר הביטול המפורש בחקיקה של מעמד השפה האנגלית). החקיקה והפסיקה בישראל מקנות עדיפות לעברית כשפה רשמית, כביטוי לאופייה היהודי של מדינת ישראל. ביולי 2018 נחקק "חוק יסוד: הלאום" שמעניק לעברית מעמד של שפה רשמית.
לוח השנה העברי
לוח השנה העברי הוא לוח השנה הרשמי של מדינת ישראל כביטוי לאופייה היהודי של המדינה. החגים היהודיים הם ימי שבתון רשמיים במדינה. החוק מחייב שימוש בתאריך עברי בכל מסמך רשמי היוצא מטעם המדינה ומוסדותיה. "חוק יסוד: הלאום" קובע כי לוח השנה העברי הוא לוח השנה הרשמי במדינת ישראל ולצידו יפעל גם לוח השנה הלועזי.
דגל
דגל המדינה מורכב ממגן דוד שהוא סמל יהודי מסורתי ומפסי תכלת ולבן שהם צבעי הטלית היהודית.
המנון
המנון המדינה "התקווה", מבטא את שאיפת העם היהודי לחזור לארצו ולחדש בה את חירותו המדינית.
סמל המדינה
סמל המדינה הוא המנורה שעמדה בבית המקדש בירושלים ומשני צדיה ענפי זית.
הסטטוס קוו
ההסדר להכרעה במחלוקות בסוגיות דת ומדינה, שיסודו מיוחס למכתב הצהרת כוונות מ-1947 (שנשלח מהנהלת הסוכנות היהודית למפלגת אגודת ישראל).
- הסכם זה נועד למנוע העמקת מחלוקות בין דתיים לחילוניים ולאפשר חיים משותפים במדינה שעתידה לקום (על בסיס של סובלנות והסכמיות).
- הוא עוסק בהסדרת ארבע סוגיות מרכזיות של דת ומדינה:
- הגדרת השבת כיום המנוחה במדינת ישראל (ליהודים).
- מטבח כשר במוסדות ממלכתיים.
- נישואין וגירושין של יהודים יתנהלו בהתאם להלכה.
- מתן אוטונומיה לזרם החינוך הדתי.
רובו נתקבע בחקיקה, ואופן שימורו ויישומיו הראויים נתונים לאורך כל השנים בוויכוח ציבורי.
שאלות בנושא
4. הצג מהו "חוק יסוד מקרקעי ישראל" והסבר כיצד הוא מממש את היותה של מדינת ישראל מדינה יהודית
נכתב ע"י צוות אזרחות מקיף ה' אשדוד
הסבר כיצד סמל המדינה והמנון המדינה מבטאים את אופיה היהודי
כתבו: צוות אזרחות מקיף ה אשדוד
ועדה ציבורית
באחרונה הוקמה ועדה ציבורית שתבחן דרכים ותגבש המלצות להעמקת הלימוד על מורשת יהדות ספרד והמזרח בבתי הספר, כדי לתת לנושא
