בשנים 1936 – 1939, במהלך המרד הערבי הגדול, התרחשו בארץ-ישראל מאורעות דמים.
הצג שינוי אחד שחל בכוח המגן של היישוב היהודי בעקבות המאורעות האלה.
הסבר את העמדות של ההגנה ושל האצ"ל בשאלת ה"הבלגה או תגובה" כלפי הטרור הערבי בתקופה זו (סך הכול – שני הסברים).
חזרה למאגר השאלות לחץ כאן
לצפייה בחוברת "זכור ימות עולם" המעודכנת לתשפ"ב לחץ כאן
התשובה שלפניכם הנה הצעה בלבד. היא אינה מחוון של הפיקוח ולא על דעת הפיקוח. ייתכן ויהיו פערים בין התשובה הזו לתשובת הפיקוח על שאלה דומה. התשובה נועדה לתת מחוון כללי בלבד.
הצג שינוי שחל בכוח המגן של היישוב היהודי בעקבות מאורעות 1936-1939
- ארגון ההגנה עבר מפעילות הגנה בלבד אל פעולות התקפה יזומה./ "יציאה מן הגדר"
- – הבריטים הכירו למעשה בארגון ההגנה/ פעלו בשיתוף הפעולה הדוק אתו.
- – הקמת פלוגות הנוטרים היהודית עם מדים ודרגות.
- – הקמת פלוגות הלילה המיוחדות ביוזמתו ובפיקודו של אורד ווינגייט/ משטרת הישובים העבריים
- – הקמת 'הנודדת'/ פלוגת שדה/ חי"ש, שפעלה באורח בלתי חוקי/ ללא אישור הבריטים.
- – האצ"ל, ארגון שפרש מההגנה, (מעצב את דרכו הייחודית) ונוקט בפעילות של טרור נגד הערבים.
הסבר את העמדות של ההגנה ושל האצ"ל בשאלת "הבלגה או תגובה"
עמדת ההגנה: אנשי ההגנה טענו בעד ההבלגה ואי־פגיעה באוכלוסייה שאינה מעורבת.
נימוקים:
- השימוש בטרור אינו מוסרי כי זו פגיעה בטוהר הנשק. מותר להפנות אותו רק נגד מי שמכוון את נשקו לפגוע ביהודים.
- אין תועלת בטרור כי זה יוביל לאיבוד התמיכה הציונית בדעת הקהל בבריטניה ובשאר העולם.
- טרור יביא להפסקת שיתוף הפעולה של הבריטים עם היישוב היהודי.
- טרור יחריף את היחסים בין היהודים לערבים/ יוביל למערבולת דמים.
עמדת האצ"ל: האצ"ל טען בעד התגובה (גם אם תיתכן פגיעה גם באוכלוסייה בלתי מעורבת), על טרור יש להגיב בטרור.
נימוקים:
- נקמה/ "עין תחת עין" היא מוסרית.
- התגובה יוצרת הרתעה אצל הערבים
- הפעילות בכוח מגִנה על הכבוד הלאומי ומחזקת את הראייה של היהודי כחזק ולא כחלש.
- אי־פעילות תביא את הנוער ללקיחת אחריות לפעולת נגד על עצמו ואז התוצאות יכולות להיות מסוכנות יותר.
- הבריטים יראו באי תקיפה חולשה ויסירו את תמיכתם ביישוב.