#63

המאורעות הדְרָמָטִיִים שפקדו את יהודי לוב מפברואר 1942 ואילך מצאו את הקהילה היהודית ללא מנהיגות ארצית. בשל תהפוכות בחזית המִדבָּר המערבי נקלעו יהודי מזרח לוב חמש פעמים ללב זירת הקרבות. פעמיים חזר הצבא האיטלקי לאחר כיבוש בריטי קצר. בתקופות הכיבוש הקצרות של הבריטים ראו בהם יהוד קירנאיקה [מזרח לוב] משחרר מגזֵרות חוקי הגזע ומסכנת מעשי האלימות שהיו חשופים להם. האהדה של הודי קירנאיקה לבריטים גדלה במיוחד בזכות נוכחותם של חיילים יהודים מארץ-ישראל, ששירתו בצבא הבריטי ונשאו סימני היכר לאומיים על מדיהם. אהדה זו לבריטים הביאה לתגובה קשה של השלטון האיטלקי. תגובה זו באה לידי ביטוי עם שובו של הצבא האיטלקי אחרי הכיבוש הבריטי השני בשורה של צעדים מחמירים שפגעו קשות בקהילת היהודים בלוב. בשל צעדים אלה היה מספר האבדות בנפש מקהילת לוב גבוה ממספר האבדות בכל הקהילות היהודיות במזרח התיכון ובצפון אפריקה שהיו תחת שלטון גרמניה הנאצית או בעלות בריתה. נוסף על העמקתה של החקיקה הגזעית בכל לוב באו שתי הגזרות החמורות מכולן: הגליה של יהודי קירנאיקה למחנות וגיוס של יהודי טריפוליטניה [צפון לוב] לעבודות כפייה.

את צו ההגליה נתן מוסוליני עצמו ב-7 בפברואר 1942. הוא דרש "לדלל" את האוכלוסייה היהודית בקירנאיקה בשל היותה גורם בלתי אמין מבחינה ביטחונית. היהודים הוגלו לכמה יעדים: למחנות שבועיים באיטליה, למחנות ריכוז בגרמניה, למחות הסגר בג'אדו (במזרח לוב) ולעבודות כפייה באזורים אחרים בלוב. בשעה קשה זו הורגשה יותר מאי-פעם היעדרותה של הנהגה ממשית כלל ארצית בקהילת יהודי לב […]. נושא ההגליה מקירנאיקה הובא לטיפולו של ועד הקהילה היהודית בבנגאזי [העיר הגדולה בחבל קירנאיקה]. […] בראש קהילת בנגאזי עמד מאז 1935 איש בעל שיעור קומה ורב פעלים בשם רנאטו תשובה. כאשר פנו אליו השלטונות להכין רשימות של יהודים המיועדים להגליה, התחמק בעדינות. הוא טען כי הכנת רשימות היהודים בכל קירנאיקה היא עניין דמוגרפי מסובך ועלול לקחת זמן רב. במילים אחרות – ההנהגה המסורתית הנבחרת של בנגאזי סירבה לשתף פעולה בהכנת הרשימות להגליה. את ארגון ההעברה למחנות קיבל עליו מרדכי דואני מבנגאזי, איש עסקים, בעל ידע באיטלקית ומקורב לשלטונות. הוא ערך את הרשימות של יהודי קירנאיקה המיועדים להגליה. הוא התנדב להכין את הרשימות בתוך חודשיים. יהודים פנו אליו בבקשה שידחה את מועד יציאתם, אך ללא הועיל. הפינוי החל בערי השדה, ונמשך בעיר הגדולה, בנגאזי. דואני ומשפחתו נשארו בבנגאזי, ויחד עמם נשאר כ-260 איש. הגיוס לעבודות הכפייה בטריפוליטניה לא עורר כל התנגדות מצד מנהיגי הקהילה בטריפולי [העיר הגדולה בחבר טריפוליטניה]. איש לא היה מודע, גם השכבה המשכילה ביותר, למשמעות ההגליות למחנות באירופה. איש על לא העלה על הדעת שרבים ימותו במגפות וברעב במחנה ג'אדו (כ-600 איש בתוך חצי שנה).

(מעובד על פי אברמסקי, ע' ההנהגה היהודית בלוב ובתוניסיה בתקופת מלחמת העולה השנייה.

ירושלים: מרכז המידע אודות השואה, יד ושם, עמ' 2 – 3)

---

#1 על פי הקטע, הצג סיבה אחת להבדל בין הגורל של יהודי לוב ובין הגורל של היהודים במרבית הקהילות במזרח התיכון ובצפון אפריקה.

על פי מה שלמדת, הסבר סיבה אחת להחלטה של הנאצים ליישם את מדיניות "הפתרון הסופי" עם כיבוש ברית המועצות (יוני 1941).

הסבר מדוע לא החילו הנאצים מדיניות זו על יהודי צפון אפריקה.

#2 על פי הקטע, הצג שני צעדים שנקטו האיטלקים נגד היהודים לאחר שכבשו מחדש את לוב ב-1942.

ציין צעד אחד שנקטו הנאצים כלפי יהודי פולין עם הכיבוש הגרמני ב-1939, והסבר במה הוא דומה לאחד הצעדים שננקטו נגד יהודי לוב.

הצג צעד אחר שנקטו הנאצים כלפי יהודי פולין בתקופה זו.

#3 בקטע המקור מוצגות שתי תגובות של אישים יהודים בבנגאזי על דרשת השלטונות האיטלקיים לערוך רשימה של יהודים המיועדים להגליה.

על פי הקטע, הסבר את ההבדל בין שתי התגובות. בתשובתך התייחס למעמד של כל אחד מן האישים בקהילה.

על פי מה שלמדת, הצג את המדינות שנקט אדם צ'רנאיקוב, יושב ראש היודנראט בגטו ורשה, בתקופה הראשון של הגטו (1939 – 1941)

הסבר את התגובה של צ'רניאקוב על דרישת הנאצים להכין רשימות של יהודים המיועדים לגירוש ב-1942.