לפי אחת האמונות המרכזיות שנתקבעו בתודעת הציבור היהודי של מדינת ישראל הייתה מלחמת העצמאות מאבק נואש, אך מוצלח, של יהודים מעטים מול ערבים רבים.
עובדות היסוד מוכרות: חלקה הראשון של מלחמת העצמאות התנהל בין היישוב היהודי שמנה כ־650,000 נפש ובין האוכלוסייה הערבית בארץ־ישראל שמנתה כ־1,250,000 נפש — פי שניים ממספר היהודים.
מהקמת המדינה באמצע מאי 1948 עמדו הכוחות היהודים… מול צבאותיהם הסדירים של ארבע מדינות ערביות שאוכלוסייתן הכוללת מנתה באותם ימים למעלה מפי 75 מאוכלוסייתה של מדינת ישראל.
אולם אין בכוחם של נתונים אלה להסביר מה קרה בשדות המערכה.
לעדיפות הדמוגרפית של ערביי ארץ־ישראל לא הייתה השפעה מכרעת על שדה הקרב. האוכלוסייה של ערביי ארץ־ישראל כללה הרבה יותר ילדים וזקנים מאשר האוכלוסייה היהודית. בעלייה הציונית עלו בעיקר אנשים צעירים המסוגלים לשרת בצבא, ולכן הפער במספר הלוחמים לא היה כה גדול. גם מדינות ערב שהיו מעורבות במלחמה השקיעו במלחמה בארץ־ישראל רק חלק קטן מפוטנציאל הלוחמים שלהן, על רקע העובדה שבניגוד ליהודים, לא היה מדובר עבורם במלחמה קיומית. בעקבות זאת ברוב העימותים הקשים שהתחוללו הגיעו לשדה הקרב כוחות שווים פחות או יותר. בדרך כלל גבר הצד שהצליח לרכז בשדה המערכה יותר כוחות ויותר נשק, ולהפעיל בשדה הקרב יותר אש.
מספר הולך וגדל של היסטוריונים סבור היום שליהודים היו כבר בחודשי המלחמה הראשונים כוחות עדיפים פי כמה על אלה של האויב. ועם זאת לא הצליחו היהודים בחודשים אלה (בחודשים דצמבר 1947 עד סוף מרס 1948) לתת ביטוי לעדיפות זו.
(מעובד על פי מ' בר־און, יחסי כוחות במציאות קרבית ומיתוס דוד מול גולית במלחמת העצמאות,
בתוך ישראל 20 ,2012 ,עמ' 107-113)
#1 על פי הקטע, ציין שתי עובדות שהשפיעו על היווצרות המיתוס (אמונה רווחת) של "מעטים מול רבים".
#2 על פי הקטע, הצג שתיים מן העובדות שמביא כותב המאמר השוללות את התפיסה "מעטים מול
רבים" במלחמת העצמאות.
#3 על פי הקטע, מה היה הגורם המרכזי שהשפיע על הניצחון בשדה הקרב במהלך המלחמה?
על פי מה שלמדת, הסבר מדוע גורם זה לא בא לידי ביטוי בראשית המלחמה, אלא רק מאפריל 1948.