הגורם המוביל לסוציאליזם
המאות 18-19 ידעו מהפכות רבות. אחת המהפכות הגדולות ביותר הייתה המהפכה התעשייתית.
המהפכה התעשייתית החלה במערב אירופה, בעקבות עידן הנאורות שקידש את נושא הידע והקידמה. המצאות וחידושים היו עניין של יומיום. בעקבות המצאת הקיטור והמצאות נוספות – החלו לקום מפעלים ובתי חרושת רבים.
החברה האנושית השתנתה במהירות. האוכלוסייה עברה תהליך "עיור" מהיר שמשמעו מעבר מהכפרים אל הערים, במטרה להעלות לרמת חיים טובה יותר. התמותה באוכלוסייה הלכה וקטנה בעקבות גילויים רפואיים, אבל מצד שני זיהום האוויר השפיע מאוד על האוכלוסייה וגרם למחלות.
השינוי המשמעותי ביותר שעברה האוכלוסייה באירופה היה בנושא הכלכלי – לא עוד מעמדות חקלאיים של אציל וואסיל [אציל הוא בעל האדמות. ואסיל הוא האדם שחוכר (שוכר) את האדמות ולמעשה משועבד לאציל], אלא שינוי שתואם את המהפכה התעשייתית – היווצרות מעמד עליון – הבורגנים [ כינוי למעמד העליון, מלשון המילה "בורג" בלטינית שהיא "עיר". כלומר: העירוניים העשירים שהיו בעלי המפעלים ובעלי ההון]; ומעמד הפועלים – הפרולטריון [הפרולטריון הוא כינוי למעמד הנמוך – מעמד הפועלים, אשר היה משועבד אל בעלי המפעלים ובעלי ההון – הבורגנים].
בעלי המפעלים, הבורגנים, ניצלו את כוחם של הפועלים שעבדו שעות ארוכות, ללא תנאים נאותים, בתשלום רעב, וללא פיצויים או חופשת לידה. גם ילדים הועסקו כמעט בלי הגבלה.
במציאות זו התפתחו בקרב האזרחים קבוצות שהחלו לתהות עד מתי ינצלו הבורגנים את הפרולטריון? האם המציאות הקיימת כיום של המהפכה התעשייתית היא למעשה שחזור של היחס בימי הביניים בין האציל לאיכר? יחס של ניצול מחפיר אבל בעידן מודרני?
בשל כך התפתח הרעיון של הסוציאליזם – אידיאולוגיה ששואפת לצמצום פערים כלכליים וחברתיים בחברה ובמקרה הקיצוני שלה הקומוניזם – הדורשת שוויון כלכלי מוחלט.
הסוציאליזם
השקפת העולם הסוציאליסטית ביקשה לתת מענה למצוקה של בני מעמד הפועלים – הפרולטריון – במאה ה-19.
המצוקה הזו נוצרה, כאמור, בשל ניצול מצד בעלי המפעלים, הבורגנים, את מעמד הפועלים, במטרה להפיק רווחים גדולים ככל היותר מהמפעלים.
הפרולטריון הרגישו מנוצלים ע"י הבורגנות ושאפו לתקן את מצבם ע"י יצירת חברה צודקת.
מהי חברה צודקת? כאן נחלקו בתוך הסוציאליזם בתפיסות העולם השונות, אבל הרעיון המשותף של כל התפיסות היה שהחברה צריכה לפעול ולהתקיים באופן חברתי-אנושי מאוחד, כלומר – כל אחד לוקח חלק בעול של האחר. התפיסה הסוציאל-דמוקרטית האמינה שלקיחת חלק בעול האחר היא ע"י מיסוי בהתאם לרמת ההכנסה (עשירים יותר, עניים פחות), והקומוניזם האמין שלקיחת חלק בעול האחר היא יצירת חברה שוויונית לחלוטין, בה אין הבדל בין המעמדות השונים.
גם הוגי הדעות של הליברליזם [ השקפת עולם כלכלית-חברתית שמאמינה שהחופש שהמדינה תיתן לאדם הפרטי – הוא זה שיגרום לו להוביל תחרות, הורדת מחירים ולמימוש היכולות שלו מבחינה כלכלית] הציגו פתרונות ל"תיקון העולם", כשהבסיס שלהם הוא יצירת שוק חופשי לצד חוקים שמבטיחים את זכויות האדם ואת חירותו, תוך הקטנת המעורבות של השלטון בחיי הפרט.
הוגי הדעות הסוציאליסטים לא האמינו בפתרונות שהציע הליברליזם ועל כן הציעו חלופה כלכלית, חברתית ופוליטית לתפיסת העולם הליברלית.
דרכי הפתרון ודרכי הפעולה
סוציאליזם מהפכני – מרקסיזם/קומוניזם
ב-1848 פרסם קרל מרקס1 את "המניפסט הקומוניסטי" – מסמך היסוד של רעיון הסוציאליזם המהפכני. שיטתו של מרקס וחברו פרידריך אנג'לס טענה שכל תולדות האנושות מבוססים על מלחמת מעמדות, בין המדכאים למדוכאים, בין אלו ששולטים על אמצעי הייצור לבין המדוכאים – הנתינים.
בתקופה הקודמת היו אלו האיכרים שהיו מדוכאים והאצילים שדיכאו, ובתקופה הנוכחית, המאה ה-19, המדוכאים הם הפרולטריון והמדכאים הם הבורגנים.
לפועלים (הפרולטריון), טענו מרקס ואנגלס, יש תפקיד היסטורי חשוב לבצע מהפכה כנגד המדכאים, הבורגנים – "הדיקטטורה של הפרולטריון". מהפכה זו תיצור "הפיכה של הפירמידה החברתית" – כלומר: הפרולטריון יהיה בחלק העליון בפירמידה והבורגנים בחלק התחתון. הפרולטריון שהוא הרוב בחברה, ישלוט על אמצעי הייצור ויחלק את המשאבים בצורה שוויונית.
בחברה מהפכנית זו כל אדם יעבוד כפי יכולתו – ויקבל לפי צרכיו. כדי לממש את הרעיון המהפכני הוקם ב-1864 האינטרנציונאל – איגוד הפועלים הבינלאומי – במטרה לאחד את כל העולם לקראת המטרה המשותפת. ארגון זה קבע את ה-1 במאי כ"יום הפועלים".
המהפכה הקומוניסטית ב-1917 הצליחה להביא ליישום רעיונותיו של מרקס והביאה להגשמת הרעיון של "הדיקטטורה של הפרולטריון" – הקמת שלטון טוטליטרי-קומוניסטי.
סוציאליזם דמוקרטי-חוקתי
גישה נוספת בסוציאליזם האמינה שאין צורך במהפכה אלימה כדי להנחיל את הערכים של הסוציאליזם, אלא שבחברה דמוקרטית ניתן לחולל שינויים סוציאליסטיים באמצעות חקיקה.
בניגוד למרקסיזם, הסוציאל-דמוקרטיה לא מבקשת לשנות את הסדר החברתי מן היסוד, אלא תומכת בהתערבות של המדינה בצורות שונות כדי למתן את הבעיות החברתיות.
היא תומכת בפיקוח ממשלתי על המשק הכלכלי ועל מחירי המוצרים ובהלאמת שירותים חיוניים.
אחד האמצעים שהציע הסוציאל-דמוקרטיה להשגת שוויון הוא תשלום מסים למדינה, העשיר יותר והעני פחות. בכספים אלה משתמשת המדינה כדי לסייע לחסרי ההון לשיפור מצבם בתחומים שונים.
הסוציאליזם – לטענת ההוגים – הוא המשך של הליברליזם, וממשיך את תהליך הקידמה ע"י כך שהוא מבטיח גם זכויות חברתיות כמו חינוך, רווחה, דיור, בריאות ועוד.
לשם כך יש להקים איגודים מקצועיים שתפקידם יהיה להיאבק על זכויות הפועלים. כך קם בבריטניה ב-1829 איגוד מקצועי ראשון במסגרתו נאבקו הפועלים למען העלאת שכר, תשלום עבור שעות נוספות ועוד. בהמשך הוקמו איגודים נוספים ברחבי אירופה והוקמו מפלגות סוציאליסטיות במטרה לקדם את האג'נדה של הסוציאל-דמוקרטיה.
מרקס, פילוסוף, כלכלן, סוציולוג והיסטוריון, נולד ב-1818.
הוא פעל בתקופת המהפכה התעשייתית והתיעוש המודרני (המאה ה-19). בכתביו עסק בנושא ניצול מעמד הפועלים וכתב את המניפסט הקומוניסטי, שהיה לאבן הפינה של הרעיון הקומוניסטי.
מרקס האמין שההתפתחות האנושית מתקדמת תוך כדי מלחמת מעמדות קבועה. בעידן הנוכחי בו הוא חי, כוונתו הייתה שמלחמת המעמדות היא בין הפרולטריון לבין הבורגנים. הוא קרא ל"כל פועלי העולם התאחדו" ולפעול כדי ליצור חברה שוויונית בה יש מעמד פועלים בלבד והוא אחראי על אמצעי הייצור. כחלק מהעשייה לקידום רעיונותיו הוא הקים את "האינטרנאציונל ה-1" שהוא מעין איגוד גדול של פועלים למען מאבק לזכויותיהם.
1קרל מרקס היה פילוסוף מדיני ופוליטי במאה ה-19, שעסק הרבה בנושא הפילוסופיה הכלכלית. הוא ניסח את "המניפסט הקומוניסטי" והיה ממעצבי האידיאולוגיה הקומוניסטית והסוציאליסטית.
